כלל מימון אשראי צרכני בע"מ נ' גרשון

החלטה

המבקשת (הנתבעת) עותרת לביטול פסק הדין אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 4.11.12 ובמסגרתו התקבלה התביעה לאחר שהמבקשת לא התייצבה לדיון.

לטענת המשיבה יש לדחות הבקשה על הסף נוכח האיחור בהגשתה, ברם בגוף הבקשה נטען שהמבקשת כלל לא הייתה מודעת לכך שניתן פסק הדין ואין בתגובה כלל ניסיון לטעון שפסק הדין הומצא למבקשת, כך שאין מקום לקבוע שהבקשה הוגשה באיחור.

לטענת המבקשת אי ההתייצבות נבעה מכך שלא הייתה מודעת למועד שנקבע לדיון. טענה זו לא ניתן לקבל. ההחלטה בדבר מועד הדיון נקבעה בעקבות בקשת דחייה שהגישה המבקשת, באמצעות ב"כ דאז, והמבקשת עצמה מודה שהתייצבה ביום 28.10.12 (מועד הדיון שבוטל) כך שודאי שקשה לקבל את הטענה שלא בקשה כלל לברר לאימתי נדחה המועד.

במצב זה ביטול פסק הדין ייעשה לפי שיקול דעת בית המשפט ויש לבחון את הסיבה למחדל ואת סיכויי המבקשת בתביעה עצמה.

אשר למחדל, לא ניתן לשלול את הטענה שאי ההתייצבות נבעה משגגה של המבקשת שאיננה מיוצגת עוד ותו לא. עובדה היא שהמבקשת התייצבה לדיון שבוטל ביום 28.10.12 ומשמע שהתכוונה לנהל את הגנתה.

מאידך, לא מציינת המבקשת דבר לגבי התביעה עצמה. מעיון בהתנגדות מתברר שהתביעה מתבססת על שטר חוב הנושא חתימה הנחזית להיות חתימת המבקשת. המבקשת טוענת שחתימתה זויפה, אך באותה נשימה טוענת שמקור ההתקשרות בהלוואה שנטלה אחותה, ומאשרת שהיא עצמה חתמה על "ייפוי כוח" בקשר עם אותה הלוואה. טענה זו קשה להבין שכן לא ברור מה לייפוי כוח ולהלוואה הנטענת.

לפיכך, מאחר ואין סיבה שהמשיבה תישא בהוצאות עקב מחדל המבקשת שלא התייצבה לדיון; מאחר והמבקשת איננה מפרטת את סיכויי ההגנה כלל; ומאחר וטענות ההתנגדות מעוררות קושי – יבוטל פסק הדין רק בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה.

אשר על כן אני מחייב את המבקשת לשאת בהוצאות המשיבה בגין ההתייצבות המיותרת והגשת בקשה זו בסך של 1,500 ש"ח אשר ישולמו בתוך 30 יום.

היה ובמועד זה תוצג אסמכתא לתשלום כי אז יבוטל פסק הדין ויקבע מועד לדיון. היה ולא תוצג אסמכתא לתשלום במועד זה - תידחה הבקשה.

ניתנה היום, כ' שבט תשע"ד, 21 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: